ריבית דריבית | מהי וכיצד היא מרוויחה לכם כספים רבים באופן שלא ידעתם

ריבית דריבית היא הפלא השמיני שמרוויח לנו הרבה מאוד כסף, אך איך הפלא הזה עובד לא כולם יודעים. כאן נסביר על ריביות שונות ואיך הן עובדות.

ריבית דריבית או ריבית פריים לוקחות חלק גדול מחיינו המודרניים, כל רכישה גדולה שתרצו לבצעה, ככל הנראה תתחיל מלקיחת הלוואה וזה מסיבה פשוטה, לא כולם יכולים להרשות לעצמם רכישת רכב, רכישת דירה, תשלום על לימודי התואר או אפילו יציאה לחופשה בתשלום חד פעמי. אך הלוואה שתיקחו צריך גם להחזיר וזה כרוך בתשלום ריבית על הסכום שלקחתם, כמו גם ריבית מצטברת או במילים אחרות "ריבית דריבית" המתלווה להלוואה.

מהן סוגי הריבית הקיימות ומהי ריבית דריבית? במה היא שונה מריבית רגילה? ואיך ניתן להשתמש בא דווקא בשביל הרווח האישי שלנו? 

מהי ריבית ואילו סוגי ריביות קיימות

ריבית זה אינו דבר חדש ונמצא בחיינו כבר מאות שנים. הרעיון בבסיס שלו מאוד פשוט: אדם אשר רוצה למנף את העסק שלו לוקח הלוואה ומשלם עליה. בעצם הלווה קונה כסף מהמלווה ומשלם לו לאחר מכן על הזמן והסיכון, עמלה. אותה עמלה היא בעצם הריבית המוכרת לנו מעולם העסקים וגם מחיינו הפרטיים. 

לאחר לקיחת הלוואה מגיע הזמן להחזיר, והבנק דורש החזר על סכום ההלוואה בתוספת ריבית. הריבית מהווה אחוז מסוים מתוך הסכום שלוויתם ואנו משלמים לבנק את הסכום כמעין עמלה על הזמן והסיכון. חשוב להדגיש ריבית רגילה מחושבת רק פעם אחת מסך הסכום. 

לדוגמא: יוסי הלווה 2400 ש"ח מהבנק, ופרס ל24 חודשים משמע יוסי יחזיר 100 ש"ח כל חודש. אך הבנק ידרוש מיוסי ריבית, לדוגמא 10% מקרן ההלוואה. יוסי ישלם 10 ש"ח חודשיים נוספים ל100 ש"ח המקוריים. לכן בסוף תקופת ההלוואה יוסי יצטרך להחזיר 240 ש"ח(24X10) בתור ריבית, בנוסף ל2400 ש"ח הסכום התחלתי , לכן יוסי ישלם 2840 בסוף השנתיים. 

אילו ריביות קיימות?

ריבית נומינלית או ריבית "רגילה"

ריבית נומינלית נגזרת מסף סכום ההלוואה. דהיינו ככל שסכום ההלוואה גבוה יותר ונפרס לזמן ארוך יותר, התשלום יהיה גבוה יותר. 

חשוב להדגיש- כמו כל הריביות, ישנה משמעות כאשר מדובר על קבלת ריבית לצרכי השקעה.

ריבית פריים

ריבית הפופולרית ביותר שהבנקים משתמשים בא, וזה משום שהיא נקבעת על פי מדדים של בנק ישראל וניתנת לשינוי לפי ההחלטה של הנגיד המרכזי (נגיד בנק ישראל מתמנה בידי נשיא המדינה ומופקד על ניהולו של בנק ישראל). 

ריבית פריים בדרך כלל שווה לריבית בנק ישראל בתוספת ריבית של הבנק עצמו. בישראל בכל הבנקים הריבית זהה ושווה ל1.5%. כלומר ריבית פריים = ריבית בנק ישראל + 1.5%, לדוגמא בפברואר 2020 ריבית בנק ישראל עמדה על 0.25 אחוז ולכן ריבית פריים שווה 1.75%.

ריבית דריבית

בניגוד לריביות אחרות, ריבית דריבית היא ריבית מצטברת. ריבית דריבית מחושבת לא רק מתוך הקרן הלוואה, אלה גם על הריבית המצטברת בתקופת ההלוואה. כלומר ככל שתקופת ההלוואה מתארכת כך גם הריבית עולה. נסביר זאת באמצעות דוגמא:

יקיר מלווה 2400 שח מהבנק ופרס אותם ל24 תשלומים בדומה ליוסי. יקיר לעומת יוסי לא לקח הלוואה בריבית רגילה, יקיר לקח הלוואה עם ריבית דריבית. מכיוון שריבית דריבית מחושבת מדי חודש ולא חד פעמי כמו במקרה של ריבית הרגילה יקיר יצטרך להחזיר לבנק (נניח והריבית עומדת על 10%) 2904 ש"ח. החישוב לפניכם: בחודש הראשון יקיר ישלם 10% ריבית מתוך 100 ש"ח, לכן חודש ראשון ישלם 110 ש"ח, אך בחודש השני יקיר ישלם 10% מתוך 110 ש"ח, לכן חודש שני יצטרך לשלם 121 ש"ח וכן הלאה. בסכומים קטנים ההבדל בין ריבית רגילה לריבית דריבית מורגש הרבה פחות, אף בעת לקיחת סכומים גדולים ריבית דריבית עלול להיות מאוד משמעותי. לדוגמא מאיה לוקחת משכנתא על סך         500 אלף ש"ח ל10 שנה עם ריבית דריבית של 10%. בתום 10 שנים מאיה תחזיר לבנק סכום של 2,088,624 ש"ח. אם מאיה הייתה לוקחת הלוואה בריבית רגילה של 10%, הייתה משלמת               550 אלף ש"ח.

חשוב להדגיש: הריבית בדוגמאות הללו לא ריאלית ואך ורק לצורך הדגמה פשוטה יותר.


ועכשיו לשאלה החשובה, איך אנחנו מרוויחים מריבית דריבית?

הרבה פעמים בחיים, אנו נמצאים דווקא בצד המלווה ולא הלווה. אם חושבים על זה אנחנו מלווים כסף לבנקים לקופות גמל, קרנות השתלמות וגופים פנסיונים שונים על בסיס חודשי. קופות השתלמות למשל משקיעים את כספינו במסלולים שונים ומפיקים לעצמם רווחים. לאחר 6 שנים קופות הגמל מחזירות לנו את ה"הלוואה" בתוספת ריבית או תשואה במילים אחרות. תשואות של החסכונות לרוב מצטברים ומחושבים באופן הדומה לריבית דריבית.

עוד דוגמא היא קרן הפנסיה שלנו שהיא דוגמא יותר טובה וממחישה היטב את אפקט הריבית דריבית. קרן פנסיה הוא החיסכון הכי ארוך שלנו ונמשך שנים רבות. בהתאם למסלול השקעה שבחרנו כל יום החיסכון שלנו מחשב תשואה שצבר החיסכון שלנו בקרן הפנסיה. התשואה מתווספת לקרן, ומחושבת למחרת לפי הסכום החדש שעודכן בחיסכון. לאורך השנים החיסכון גדל עם אפקט הריבית דריבית בצורה משמעותית . מבלבל?  נסביר שוב באמצעות דוגמא:

דן הפקיד סכום של  1000 ש"ח בחיסכון , תשואה שנתית העומדת לרשותנו היא 10%. כלומר כל שנה דן יקבל 10% מסכום התחלתי כתשואה. בשנה הראשונה דן יקבל 100 ש"ח בתור תשואה ויגדיל את סכום החיסכון ל1100 ש"ח, כך שבשנה השנייה דן יקבל 10% מסכום של 1100 ש"ח והתשואה מהסכום תהיה כבר 110 ש"ח וכך הלאה, בשנה השלישית תחושב מסכום של 1210 ש"ח , בשנה הרביעית מסכום יגדל ל1331 ש"ח, שנה חמישית 1464 ש"ח , וכך הלאה והלאה דן ימשיך להרוויח מריבית דריבית. ריבית דריבית מהווה סיבה עיקרית לכך שהשקעותיכם לטווח ארוך ישתלמו לכם הרבה יותר מחסכונות לתווך בינוני וקצר, הרווח יגדל בכל שנה שעוברת.

אהבתם את המאמר ? תקראו גם את –

קורס נדל”ן דיגיטלי בחינם – הקמת נכסים דיגיטליים ליצירת הכנסה פסיבית יציבה

איך הפכה מקדונלדס לעסק של 130 ביליון $ ממוצע עסקאות קטנטן של בין $10 ל-$15

 

אם ברצונכם לקבל הדרכות עסקיות נוספות כאלה, היישר לתיבת הדואר הנכנס שלכם, הירשם לניוזלטר שלנו כאן למטה. 📫

מה אתם חושבים על המאמר?
+1
12
+1
8
+1
29
+1
0
+1
0
+1
3
+1
0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button